קודם כל, ולפני הכל, חובה מוסרית. אתמול בצהריי היום הודלף בהצלחה אלבום הבכורה המיוחל של The Drums. לאור הציפיות המשותפות של כולנו, הנה לינק.

ועכשיו למשהו אחר לגמרי. בתחילת שנות האלפיים, נדמה לי שהיה זה בשיאה של האינתיפאדה השנייה, התאהבנו דנושה ואני בהרכב מתוחכם שהגיע מפורטלנד. קראו להם Menomena, והם עשו לנו טוב בחיים. היה זה רגע אחרי שהתאיישנו מגל הפוסט-רוק המתחדש של אותה שנה (2003), כך ש-I Am the Fun Blame Monster שלהם בא בדיוק בזמן הנכון. קצב משונה, אי-רצון ליישר קו עם חלומותינו, נתק מוחלט מכל הצבא הזה שהיה אז בחיי. בהמשך, באשמתי בלבד, ניתקתי מגע עם השלישייה האמריקאית הזו ועשיתי לביתי. עד השבוע האחרון, במפתיע.

ל-Menomena יש אלבום חדש, רביעי במספר, Mines שמו – והוא עתיד להשתחרר בסוף יולי, כך שאנו נהנים מדליפה מיוחדת במינה. לקח לי שבוע שלם לגשת אליו, רק על שום הנוסטלגיה. הייתי בטוח שבדיוק כמו Band of Horses החדש, הוא יעשה לי רק רע, אבל רע מעיק. רע של זקנים, כמו שיניים תותבות המולבשות בפה של תינוק. לא רציתי בשרץ ×”×–×”, אך הענקתי לו הזדמנות. ובכן, מזלי. נפל לידיי האפוס המורכב ×”×–×”, אשר אינו נופל ממחשבותיי הצוננות ביותר – ואלו כאמור המחשבות האולטימטיביות. אחד מאלבומי השנה? נדמה שכן.

Menomena :: Killemall
Menomena :: TAOS
Menomena :: INTIL
האלבום המלא והמעולה