הלילה הוא לילה מושלם לרקוד את הרומבה. עיתוי נחמד לקחת צעד אחד לפנים ולהיזרק שני צעדים לאחור? ייתכן מאוד. מה שבטוח הוא שאין לי די זמן לכך. לכן אעמוד כעת במקום ואצפה בדבר הבא:

כבר שבועיים או שלושה שאני עמוס במחשבות רטרוספקטיביות על הימים האפורים שבהם ידעתי לדקלם 200 שמות של להקות פוסט-רוק. הייתי בן 18, נדמה לי. כולם כבר התגייסו (חוץ מאוהד, כמה משעשע), ואני למדתי להכיר את The Letter E ואז את Below the Sea ואפילו את Appendix Out. מה נשאר לי מאותה ילדות? אני משער שזיכרונות רבים, אופקים רחבים וגמישים – וגם אהבה בלתי נגמרת אותה אני מוכן להעניק לכל מי שעדיין יכול לספק לי ריגוש אינסטרומנטלי קצר. ובכן, פאקדוש עומדים בתקן.

האלבום החדש שלהם, שני במספר, Latin שמו, הוא מוצר פוסט-רוק משובח, במיוחד אם אתם נמנים על הצד הטראנס-אמי של אותו ז'אנר נכחד. ממש כמו Fuck Buttons או Errors (סליחה על הניימדרופינג הגס הערב) יש ב-Holy Fuck ניחוחות מסונתזים של שיער מסורק. הכל תופס חזק כל כך בקרסוליי, במיוחד ברמות הווליום הגבוהות, ובורא בי מצב רוח לנסות ולייסד ליין חדש של מסיבות המאה ה-21 במקצבים כאלו. הייתי מארגן שם מסך גדול ועליו מקרין תמונות מטושטשות של כבישים שבורים. איש לא היה נוסע עליהם.

Holy Fuck :: Latin America
Holy Fuck :: Lucky
Holy Fuck :: Stay Lit
האלבום הלטיני המלא